פניך עוטות הבעה של ריקנות
שוב לבד, גם כשאתה קרוב כל כך.
זו מלחמה שלי נגדך, נגד האחר בך
זה הקרב שלי מולך,
הקרב שלי על להשאיר אותך קרוב

אני יכולה לחוש שמשהו לא בסדר בינינו
אני יכולה לראות שמשהוא הורג אותך מבפנים
אבל אתה נועל אותי בחוץ
עם מנעול בשם גאווה

אתה מתכסה בקליפה של חוסר רגש
מתרחק ממני ודוחה אותי ממך.
אני רוצה להיות קרובה אליך,
לשמוע את הסערה שמתחוללת שם בפנים,
דבר אלי, גם אם במילים אילמות

ואתה לא מפסיק להילחם בעצמך
חושב שתוכל לנצח את הקרבות האלו לבדך
אתה אומר לי שזה בסדר, שאני דואגת יותר מדי
אבל אני מכירה את המבט הזה שלך, אני שומעת את השבירות שבקולך
בקרב ההוא אתה תפסיד, אם לא תסכים לקבל עזרה

תקרא לי טיפשה,
תשתתק ותכעס עלי במקום על עצמך
תאמר שאני סתם מדמינת תרחיק אותי ממך
אבל אני לא מוותרת על צחוקך, ועל החיוך ההוא שלך,
שמזמן טבע יחד אתך בים הגועש של נשמתך

אתה מתכסה בקליפה של חוסר רגש
מתרחק ממני ודוחה אותי ממך.
אני רוצה להיות קרובה אליך,
לשמוע את הסערה שמתחוללת שם בפנים,
דבר אלי, גם אם במילים אילמות

אני אשבור את החומות שלך, גם אם זה יעלה לי בכבודי
אני אקרע את אותה קליפה מעליך גם אם תדבק בי
אני אציל אותך, גם אם זה יעלה לי באהבתך