זהירות ערפל כבד שורר עכשיו בנפשך
העצב כמו מקיף אותך
קושר אותך בשלשלאות ברזל
אתה מרגיש עירום
והשלשלאות עושות לך קר
וכואב
ובגלל הערפל אתה לא רואה כלום
אתה לא רואה אם מישהו עובר ויכול לעזור לך
אתה לא רואה איך אפשר להתיר את השלשלאות
אבל גם ככה אתה יודע שאף אחד לא יעבור
והשלשלאות עשויות פלדה
אתה לא מרגיש כלום חוץ מכאב
ולחץ השלשלאות
ואחרי תקופה מסוימת אתה כבר לא מרגיש כלום
השלשלאות כבר לא לוחצות ולא מכאיבות
אפתיה מוחלטת
אתה מנסה להיזכר שפעם היה לך טוב
פעם
אתה זוכר אותך מטייל עם אמא ואבא
אתה זוכר קרן שמש נופלת לך על העורף
אבא מקפיץ אותך באוויר
מתחלקים בגלידה ענקית עם שלושה כדורים
אבל אתה לא מרגיש
אתה לא יכול להרגיש את קרן השמש כי הכול קר
אתה לא יכול לטעום את הגלידה כי אין לך תאבון
ואתה לא יכול להיזכר איך נראים אמא ואבא כי הכול חשוך מסביב
ומטושטש
אז גם הזיכרון נעלם
בהתחלה אתה עוד חושב שאתה טועה
אבל אחר-כך אתה כמו יודע בוודאות שאתה לא תינצל
כי אף אחד לא ישלם בשבילך כופר
אז הדיכאון לא ישחרר אותך

והשלשלאות גדולות ומחלישות
הן כל כך מחלישות עד שאתה בעצמך כבר לא רוצה להשתחרר
אז אתה שוכב שם ובוכה
בלי דמעות
בלי קולות
אתה לא מסוגל לייצר בכי
הלב שלך בוכה
אתה רוצה שזה ייגמר
אבל זה לא
אף פעם לא
אתה כבר לא מנסה להיחלץ
וכבד לך
השלשלאות מכבידות עליך
עד שאתה לא יכול לנשום
אז אתה מפסיק

כי אם אתה לא מסוגל לזכור אתה ריקני
כי אם אתה לא מסוגל לבכות אתה לא אנושי
כי אם אתה לא מסוגל להרגיש חום אתה קפוא
כי אם אתה לא יכול לראות כלום אתה עיוור
כי אם אתה לא מסוגל להרגיש שלווה אתה חולה
כי אם אתה לא מסוגל לראות לעצמך עתיד אז הייאוש כבר גייס אותך
לכוחותיו
כי אם אתה לא מסוגל להילחם אתה נכנעת
כי אם אתה לא מסוגל לנשום אתה מת.