האנשים חסרי הפנים.

הם לידינו. בינינו. בתוכינו. אנשים כאלה, בדיוק כמוני וכמוך -
רק שלהם חסרים פנים. הם מזהים אחד את השני - אפילו שאין להם
פנים. אין לי מושג איך. אבל הם פה, בוודאות. חלקם עובדים איתך,
אתה פשוט לא יודע שאין להם פנים. פנים הם דבר כל כך חשוב
בשבילי ובשבילך שהמוח פשוט משלים את הקיום שלהם. אתה אולי חושב
שיש לבן אדם שמדבר איתך פנים - אבל בעצם הפנים שאתה רואה זה
המצאה שהמוח הקודח שלך ממציא כל פעם מחדש. תחשוב מה היה קורה
אם באמת היית רואה שאין לבנאדם פנים? היית משתגע. טוב שיש
מנגנוני הגנה כאלה, אחרת חצי מאיתנו היו כבר בחדר מרופד עם
קסדה כזאת - שלא נפגע בעצמינו, מזילים ריר מדי פעם ומחכים למנת
התרופות היומית.

אני לא יודע כמה מהם יש. עצם העובדה שכל פעם אנחנו ממציאים להם
פנים מחדש מקשה על הספירה. אולי הם רק אלפים - אולי הם
מיליונים.

לעזאזל, אולי לך אין פנים? אולי את, או אתה, אחד מהם? יש להם
בכלל מין אם אין להם פנים? אם אין להם מין, איך הם מתרבים?

אולי, בעצם, לי אין פנים, והמוח הקודח שלי מצייר לי את הפנים
כל פעם מחדש כשאני מסתכל על המראה? איך, בעצם, אני יכול לדעת?

חברה שלי, יסמין, אני איתה כבר שנתיים, אומרת לי שאני דביל,
שאין כזה דבר איש ללא פנים. היא פשוט לא יודעת - היא אף פעם לא
ראתה אחד בלי שהמוח שלה צייר פנים ישר על המקום שבו הם אמורים
להיות.

אבל אני כן.

יום אחד הלכתי ברחוב - וראיתי אחד - ככה - לשבריר שנייה - לפני
שהמוח שלי התעשת וצייר עליו פנים של בחורה יפהפיה, בלונדינית,
עם עיניים כחולות. כשהמוח לחוץ אין לו זמן להיות יצירתי - הוא
ישר לוקח את הדבר הראשון שהוא מוצא, וכמובן, אצל גבר בין 25 מה
כבר הוא יכול למצוא מלבד עירבוב של בחורות יפות שפעם הוא ראה?

אז מיד הבנתי - המוח שלי זומם כנגדי - כדי שאני לא אראה את
האנשים ללא הפנים!

למה? למה שחלק מהגוף שלי יזמום כנגדי? כדי שאני לא אראה את מה
שאמור להיות ברור כשמש! אדם ללא פנים הולך ברחוב. למה שחלק
ממני יחליט בשבילי שזה איזה בחורה חתיכה? ובכלל, מי לעזאזל
אמור ליפול בכזה טריק שקוף?

אולי יש רק איש חסר פנים אחד - בהרבה מקומות בבת אחת? אולי
בעצם כל האנשים שאני או אתה או את מכירים הם בעצם אותו אדם ללא
פנים, שהמוח שלי מצייר לפי החלטתו, או אולי אפילו באופן
אקראי?

אולי אפילו יסמין היא איש ללא פנים ואני לא יודע.

איכס, אני מזדיין עם איש ללא פנים בעל מין לא מוגדר.

לא, לא יכול להיות, הרי ליסמין תמיד היו פנים. תמיד היא הייתה
בשבילי שם, תומכת, אוהבת. לא יכול להיות שזה איש ללא פנים, ללא
אישיות, ללא רצון, רובוט.

רגע, מי אמר לי שאנשים ללא פנים הם רובוטים? זאת מחשבה גזענית!
אולי הם הולכים ברחוב ונדהמים ונגעלים כל פעם מחדש מהליכלוך
הזה שיש לאנשים על הפרצוף, והם אומרים לאנשים חסרי הפנים
האחרים "האנשים האלה, עם הפנים, הם ממש פגע רע. משתלטים על
העולם ומתרבים כמו ארנבות! הם לא באמת אינטליגנטיים אתה יודע,
הם רק עובדים על רפלקסים. מחוכם, מה שרפלקסים יכולים לעשות,
לא?"

בעצם - למה פנים זה דבר עד כדי כך חשוב? למה לא נותן לי המוח
הזומם הזה לראות את מה שבאמת מולי? למה אם אני עכשיו אעבור
ואראה בנאדם שבמקום אף, פה, עיניים, יש לו פשוט לוח חלק, למה
שזה יפריע לי? אולי - זה בגלל שאין לי מושג עם מי אני מדבר או
את מי אני רואה כשאני רואה איש ללא פנים. אז הנה הצעת פשרה,
אנשים ללא פנים פשוט יכולים לכתוב את השם שלהם עם מרקר על הלוח
החלק שהוא הפרצוף שלהם. אז אנשים עם פנים יוכלו להבדיל ביניהם.
אני לא בטוח שזה יהיה אותו דבר - אבל זה בטח יותר פרקטי מכל
הבלאגאן הזה עם זה שאני מדמיין עליהם פרצוף. זה פשוט לא נראה
לי יעיל, כל העסק הזה.

בעצם. רגע.

זה יכול להיות דווקא לטובתינו. נניח שנראה איש ללא פנים. נוכל
לסמוך עליו. לבקש ככל שנרצה ללא פחד. שכן הרי אנשים ללא זהות -
אנשים שאנחנו לא באמת מכירים - לא יכולים לפגוע בנו. אנשים
שאנחנו לא יכולים לשייך להם שום שם, שום היסטוריה, שום עבר,
שום עתיד, הם אנשים שאנחנו לא יכולים להיקשר אליהם באמת. הם
אנשים שלא יכולים לעשות לנו כלום. אנחנו יכולים לגלות להם את
סודותינו האפלים ביותר, הכמוסים ביותר, ולעולם לא ניפגע אם הם
ישתמשו בהם כנגדנו, כי הרי אין להם פנים. אין להם אישיות. אין
להם רצון. רובוטים.