|
העיניים כבדות נסגרות לבדן
רוצה כבר להגיע לשלב הקבוע.
זאת את בחלום שגורמת לי לרצות
לחזור לאותו הרגע.
ושם זו כבר קופסא צהובה
מוקף באנשים עם אותה מטרה.
זאת את בחלום שגורמת לי לרצות
לחזור לאותו הרגע.
רואים בי עוד אחד
שחי בתוך חלום.
רואים בי עוד אחד
אבל הם לא מכירים אותי.
על במה ענקית ותאורה לבנה.
עומד מול בובות שמבקשות הדרן.
זאת את בחלום שגורמת לי לרצות
לחזור לאותו הרגע.
אותן נגיעות לצד הגיטרה.
לוחשת לנו שזה לא הסוף.
זאת את בחלום שגורמת לי לרצות
לחזור לאותו הרגע.
רואים בי עוד אחד
שחי בתוך חלום.
רואים בי עוד אחד
אבל הם לא מכירים אותי. |
|
|
לא כל הזיקפות
פונות לשמיים
אחד שהזיקפה שלו
פונה לעזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.