|
לבשתי שחור
והיה לי אפור
ושום קרן אור
לא חדרה את השיממון שבנפשי
שמתי איפור
והיה לי ברור
שמאחורי המסכה שעטיתי על עצמי
ישנם שברים מרוסקים.
ופתאום נשלחו אליי ידיים -
אצבעות קטנות, קרות וקשות
הן נגעו לי בקצות העצבים.
עיניים כחולות-ירוקות
שלחו לי מעומקן, טובן ורגישותן
ירך חמימה התחככה בשלי
מרפק נדחף אל צלעותיי באגרסיביות חברית
אצבעות
דקרו לי בשיפולי הבטן
וצחוק מתגלגל מבדיחות ושנינות
וקול עדין חדר את הדממה
עולם ומלואו נפתח לי
נפתח בי
כי לבד אי אפשר לתקן
אי אפשר להתאמץ, לשנות, לבחור ולחלום.
הו, לחלום...
כשפיזיות קורמת
לא רק עור וגידים
אלא גם את הדימוי
של הגשמת הנפש
זה לפעמים קצת מפחיד
כמה שזה קרוב
ושברירי
אני מפחדת להשרף
מרוב החום
אבל אל תעזבו לעולם. |
|
|
אני לא ממש
בטוח, אבל לפי
מה שראיתי בשאר
הסלוגנים כאן,
שחלקם לא כלכך
ארוכים, ורובם
אפילו ממש
קצרים, בגלל
שהמחברים שלהם
רצו שהם יהיו
קליטים ויפים,
ואנשים יוכלו
לשרוק לפיהם,
לזמזם את
המוזיקה שלהם
ברחוב ולדקלם
אותם
במקלחת,בימי
חול, ולפעמים גם
ביום שלישי,אז
אני חושב
שהסלוגן שלי קצת
ארוך מידי,
אולי. טוב נו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.