[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליה סרמונג
/
לא מאמינה לאף מילה

זה התחיל כשהיא הגיעה לירושלים. כן. יש תסמונת כזו. זה היה קצת
לפני סוף העולם. בסוף הוא לא הגיע. שנת 2000 חלפה. אנחנו עדיין
מחכים. עכשיו הם אומרים 2012. לך תדע. קבוצת הכוכבים הזו,
אוריון, כל פעם שולחים משיח אחר לבשר את קץ העולם. אל תאמין
לחוצנים. רובם שקרנים. קשה למצוא חוצן אמין.

אז היא התחילה לשמוע את הקולות שלהם. הם אמרו לה שהיא נבחרה.
היא האמינה. באמצע כיכר ציון הם אמרו לה להשתחוות. כרעה ברך.
הדמעות זלגו מעיניה במהירות מבהילה. התפללה. עוברים ושבים נעצו
מבטים משועממים. בירושלים זה מראה שכיח. לא תאמין כמה נשמות יש
לדוד המלך. שלא לדבר על ישו. יש אפילו אחד שטוען שישו הוא בנו.
איש אדיר מימדים. זקן לבן. עיניים כחולות מקפיאות. מזרות אימה.
היא הייתה רק ילדה בת 21 אבל הנשמה שלה כבר הייתה זקנה מאד.

מה זאת אומרת איפה? שלוותה! לאן חשבת שייקחו אותה? אבל בסוף
היא הבינה שאסור לומר מילה ליצורים עם החלוק הלבן. העמידה פני
נורמאלית. כתבו "אפיזודה פסיכוטית". תוך שבועיים היא הייתה
בחוץ. הדמיון שלה השתולל. קולות נשמעו מכול עבר.

אתה לא יכול אפילו להתחיל להבין איך זה לחיות כשכול רגע פוקד
עליך קול אחר לבצע הוראה הזויה כזו או אחרת. פעם הייתה הרצאה
באוניברסיטה שהעבירה סכיזופרנית שלמדה פסיכולוגיה. חילקו
אוזניות לכול אחד מהסטודנטים ה"נורמאליים" לפסיכולוגיה. הם היו
צריכים לשים אוזנייה אחת באוזן ימין תוך כדי האזנה להרצאה
באוזן שמאל. זה היה נורא קשה. הקולות שהושמעו באוזנייה דיברו
על הטיפשות שלך. שאמא שלך לא אוהבת אותך. שכוחות השחור רודפים
אחריך. שאם תזיז את ידך הימנית - כל השדים בעולם ישתלטו עליך.

אתה מבין? אלו הם חיי האדם. כביכול, רוב האנשים הם נורמאליים.
אבל ההבדל היחיד בין ה"נורמאלים" ל"משוגעים" הוא שה"נורמאלים"
פחות קשובים לעולם הפנימי שלהם. כל מי שאי פעם ישב למדיטציה
גילה שיש לו קולות בראש. גם ה"נורמאלים". והם נשמעים כמו קולות
של מישהו אחר. למה? כי אתה עסוק בהתבוננות, נכון? אז אתה זה
שמקשיב, נכון? אם אתה זה שמקשיב אז אתה לא יכול להיות גם זה
שמדבר. אז זהו. בזמן מדיטציה אתה לא המדבר, אתה המקשיב! בגלל
זה אתה שומע קולות. אבל בחיי היומיום אנחנו מזדהים עם המדבר,
עם החושב, עם המחשבה. אנחנו לא מזדהים עם המתבונן. זה כל
ההבדל. שיגעון ותבונה הם צדדים שונים של אותה מטבע. השיגעון של
מי שמקשיב והתבונה של מי שמדבר. אבל רק המטבע היא האני האמיתי.
רק המטבע כולה.

לא. היום היא כבר לא שומעת קולות כאלו. לא תכופות בכול אופן.
אולי רק במצבים רגשיים קיצוניים. היא הבינה שמעבר לכל הקולות
יש שקט. והוא תמיד נמצא כאן. והוא נמצא בתפיסה ישירה של
המציאות. בחושים. לא במילים שמתארות את המציאות. לא בשכל. כי
המילה היא מחיצה שמפרידה בינינו לבין הממשות. המילה היא מחיצה
של פחד מהאמת. אז היא לא מאמינה יותר לאף מילה. אין לה צורך
בשקרים. היא לא מפחדת. היא רואה את האמת.

מה זאת אומרת? ואתה? אתה מודע לעצמך?
נראה לי שלא.

אני? בוודאי שאני מודעת לעצמי. אני דמות החלום. אני האישיות.
אני הפרסונה אמיתית. אבל אם לא היית מקשיב לי אז לא הייתה
משמעות לשיחה בינינו. אם בכלל ניתן לקרוא לה שיחה.

לא. אני לא מרגישה פחות קיימת בגלל זה.
גם להזיה יש קיום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אני אגיד
לכם.. החיים
בזבל...





חתול
אשפתות מיואש


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/07 10:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליה סרמונג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה