אני מנסה לתקן אותי
מחדש בכל יום
אני פוקחת עיניים
והחיוך מתקבע מעצמו
או שלא.
ואז המועקה הזו בחזה,
וההתחייבויות שמרחפות מעל הראש
אני מחפשת את התשובות הנכונות
שאין לי.
אני אדם שבור
ומשהו בי מקולקל
אולי יש איזה חלק
שלא מחובר לחשמל
או לא מחובר...
שבור זה לא כמו פאזל
שאפשר להרכיב
ואם אצעד באיזה שביל
אבחר באיזו דרך
והיא אותי תוביל
במרדף אחר ערך
אמשיך לטעות כמו ילדה אבודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.