הנחתי אותך במגירה.
יחד עם ערמות דפים
זכרונות והרהורים.
נכנסת לחלל הריק
גדוש ריחות של ניירות
שרופים.
נכנסתי איתך למגירה
וסגרתי. האור שחדר איננו.
מה שאפשר לי, שתגלה לי
את החושך שלי.
זה שנמצא במעטפות חתומות
כעת נקרעו ונזרקו לפח.
שמתי אותך בתוך מגירה.
מחוץ לכל קול ואתה כל כך
רועש, והמגירה רועדת.
לשאלותיך נרעדת.
ואין תשובה בפי
אם כי למה שמתי אותך
בתוך מגירה ארורה,
יחד עם אוצרות דוממים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.