לפני שנה מתחת לחופת שמי שקיעה
הבטחת, בעדות כוכב בוהק
ובחתימת נשיקה.
המרחקים חיכו
והפצירו בי לבכות.
המרחבים עדיין פרושים
כזרועות פתוחות לחיבוק.
ליבי שאף ונשף געגוע
בין פעימה לפעימה
והתאוורר מהציפייה
בין נשימה לנשימה.
אתמול שבת,
ספגת את דמעותיי
וקטפת את חיוכי מערוגות שפתיי.
אתמול שבת,
אבל שכחת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.