ענת רפפורט / טרם |
אשכב ללא ניע כארוחה על מגש.
הם ימצצו את דמי וינגסו בבשרי
הם יחוגו מעליי במשמרות
יצהלו וירקדו את חגיגת הכיבוש
ואני לא אזוז -
כקרח אקפא
ידי ינוחו לצידי גופי
עפעפיי יישארו במקומם ללא מצמוץ
רק ריסיי ושערותיי ינועו
למקצב הרוח.
אבל היום עוד דמי זורם בעורקיי
חמצן ממוחזר בריאותיי
שפתי ממוללות מילים
ושאלת למה גדולה עדיין
בוערת מתחת לגחלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|