מורן קינן / שוב |
בדמיוני שוב היינו ביחד,
כמעט ושוב הרגשתי אותך
ולא היית רחוק יותר
ולי הייתה תקווה
ובבוקר שוב קמתי
לבוקר של שגרה
שמתי על אוטומט
ושוב שכחתי אותך
והיום התקדם לאיטו בלי זכר כאב
ללא הבחנה
ושוב הגיע הלילה
בגוונים כהים, מלטפים
ממאגרי זיכרון ותחושה
שוב שלפתי אותך,
ולא היית רחוק יותר
ולי הייתה תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|