יוד בן שמונה-עשרה / פרח בר |
בוערת על שדה כלניות אדם.
ירק העשב, הרקיע כה טוב,
ופרח שאינני מכיר בצהב.
ענו הוא הפרח, בודד ודל,
צבעו צהבהב כפרח החרדל,
עליו שעירים לתפס טפות טל,
פריחתו מסלסלת כשער מקרזל.
מקף השדה גדר קו הצבר -
אסור לקטף את פרחי הבר!
צהב כחלמון - צהב אימתני.
הפרח הזה הוא
אני.
מרץ 2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|