היא התחילה כבר לפני 6 שנים, כשהייתי ילדה קטנה בכיתה ה`.
לא האמנתי שזה יקרה לי, שגם אני אתאהב.
לא ידעתי כל כך לתוך מה אני נכנסת, לא ידעתי עד כמה זה ממכר.
וחלפו השנים, וכמו בכל אהבה רגילה, גם באהבה שלי היו ירידות
ועליות.
ולפעמים פרגנו ואמרו שתמשיכי ולפעמים צחקו ואמרו מה את עושה
שם? אבל ידעתי, שעל האהבה הזאת אני לא מוותרת.
הגעתי כבר לכיתה ח`, חשבתי שאני מבינה משהו, אבל כשאני חושבת
על זה עכשיו ,לא הבנתי כלום.
וחלפה עוד שנה, שנה מעולה, האהבה עוד יותר התחזקה.
אני כבר בכיתה י`, כבר די גדולה, מסתכלת על החיים ועל האהבה
בצורה קצת שונה.
והאהבה, האהבה שהתחילה כבר שהייתי צעירה, חיה ונושמת אצלי בלב
בכל דקה.
ונכון שהיא לא תמיד טובה,
ונכון שלפעמים נשבר מהכל ובא פשוט לעזוב וללכת
ונכון שלפעמים הכל נראה שחור ואין שום עניין להמשיך עם זה
הלאה.
אבל גם ברגעים של משבר, כמו בכל אהבה גדולה, יש את הרגע
שמסתכלים ואומרים, שרק בשבילו אני ממשיכה.
ואנשים, אנשים שמסתכלים מהצד, לא מבינים עד כמה היא גדולה, עד
כמה היא חזקה, מנסים לפעמים לשבור אותך, אבל אתה בשלך.


6 שנים של למידה
6 שנים של עצב
6 שנים של  שמחה
6 שנים של התרגשות בכל שלישי ושישי
6 שנים של התמכרות
6 שנים של אכזבה
6 שנים של הנאה
6 שנים של עליות
6 שנים של ירידות
6 שנים של אהבה

נכון, האהבה שלי היא לא רגילה, היא אולי אפילו קצת מוזרה.
אבל היא שלי, והיא כל כך אמיתית וחזקה.
עוד שנתיים אני אעזוב ואשאיר אותה לבדה, אבל תמיד יהיה אצלי
מקום בלב
לאותה אהבה ראשונה.