הנה אני בכל הדרי נחשפת לפניך
והנה אני בכל צבעיי נגלת אל מול עיניך
הנה אני המכוערת והיפה.
הנה אני החתלתולה והכלבה
והנה אני המכשפה והפיה

ואתה שם בוחן אותי מתוך עיניך היפות
והנה אתה שרואה אותי בכל מיני צורות
והנה אתה שמגלה לי את מחשבותיך בטיפות
והנה אני שלא יודעת מה לעשות.

הנה אני נרגשת וחולמת בהקיץ
הנה אני שכמהה לתוכך קצת להציץ
והנה אני שלידך נהיית כמו עציץ.
הנה אני שמשתוקקת לגלות מה אתה מסתיר
והנה אני שמרגישה שיש בינינו קיר.

הנה אתה שלא מראה לי שום דבר
הנה אתה שמביט כאילו הכול ראית כבר
הנה אתה שלא נותן לי אף סימן
והנה אתה שתגלה אותי אם רק תתן לי זמן

הנה אני שקצת חוששת לחשוף
וזאת אני שלא בוכה יותר רק מחכה לטוב
הנה אני חושקת בדמותך
וזאת אני שמתגמדת בצילך.

אולי אצא סופסוף ממעמקי המחבוא
אפרוש כנפיי בכל הדרי ואלייך אז אבוא
ואספר לך הכול מבלי לחשוש מבלי לפחוד
מבלי לדעת ולקחת את הסיכון בכל זאת

הנה אני שנמשכת אלייך מבלי לדעת למה
והנה אתה שמעורר אצלי סלידה ודרמה
שניהם יחדיו יוצרים בי מן טירוף
שמגביר לי את הרצון אותך לדעת פי כמה

הנה אני נחשפתי לפנייך.




אולי לסיפור הזה מחכה סוף טוב?   :)