בנגיעה אחת רכה
שנמשכה חצי שנייה
ושיחת נפש שהמשיכה
ונתנה את המכה
לא הבנתי את הרגש
שהתעורר לו לתחייה

ומול נוף זר לעיניי
נגלית אתה בכל הדרך
ובעיר שונה שחדלה מעיסוקה
אתה זה שהפכת אותי
להיות לגמרי שלך

ואני זו שאמרתי
שדי לאהבה
ואתה זה שגרמת
לסגת מההצהרה
אך עדיין לא הבנת שאתה היא הסיבה

ונזכרת עכשיו
בחביתה בבוקר במיטה
ובחיוך התמידי שעל פניך נמצא
ורק עכשיו לבוקר חדש
אני מקיצה

ותוהה אם אי פעם הרגשת
או שהכול היה בדמיוני
כי עובדה שבה בחרת
אולי סתם שיחקת
ואני הייתי הפיתיון

והנה עכשיו
מפסיקים לשחק
כבר לא מה שהיינו
אבל לפחות מבטך
בזיכרוני עדיין צוחק