New Stage - Go To Main Page

מור דיין
/
אני זו אני

כשהשמיים מתבהרים, ובפתח עומד לו בשיא חוצפתו יום חדש, אני
שואלת את עצמי מי בכלל הזמין אותו לבוא.
וכשבכל יום המשמעות הופכת לקטנה יותר, פחות מעניינת, זה רק
הופך כואב יותר וברור יותר.
המים במקלחת נתכים באיטיות מעל ראשי, אני עוצמת את עיניי,
ונותנת למחשבות להשטף בזרם החם
בתקווה שיעלמו בתוך חור הביוב. תמיד הייתי טובה בהדחקות.
ללכת לכאן ולשם, בלי תכלית, בלי מטרה, לחפש עניין, להתייאש
ולחזור אל הדף.
לכתוב ולמחוק, לצעוק ולשתוק. להתקיים.
לשמוע את הנשימות שלך כשאתה מעליי ולנשום, לאט לאט, נשימות
ארוכות וקצובות,להתאים את עצמי אליך.
ללגום את מילותיך ולחייך חיוך אמיתי.
אני מודה בתלות שפיתחתי בנוגע אליך, אני אדם חלש, עם השנים
הבנתי כמה חלשת אופי אני. ואני רוצה לשנות.
מגיע היום, שמגיעים למצב שמתחרטים על כל כך הרבה דברים, מודים
בטעויות, כבר לא מתרגשים ממפלות העבר,
אלא מתמודדים איתן.
הגעתי ליום הזה. לבשלות הנפשית, לאהבה האינסופית, לעצמי. פעם
ראשונה, שלמה עם מי שאני, עם מה שאני עושה.
אני גאה בעצמי. אני מבינה את עצמי.
פעם אחת, מזה חיים שלמים, אני מרגישה שאני זו אני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/6/07 19:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור דיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה