לכי לך... אומר הכל
ללכת כי תהיה לי כתובת:
תיק תרמילאים מאובק
כמה זוגות תחתונים
חולצות ללא שרוולים-
שם קיץ.
אבי ואמי יביטו בגבי. שעה אחר כך
תפרש עירי תחתיי
והים
יחרוץ בין רגליי ובין הבית.
מהו בית?
מקום שלא נמצא
אלא בין שינה לערות
שם אני חסרת כל
וחסרת אני, אובדת בין מיליארד מבטים שחורים.
וכמו תמיד
לא אקח איש.
ללכת
כמו למות
עושים לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.