על מושב האופנוע, אני
פורס שקית ניילון חדשה.
השקית כמו כובע רחצה,
להגן על מושבי, מפני טל הלילה.
זה המקום בו בחרתי לשבת,
בין תנועה ממקום למקום.
בואי איתי.
בצד הדרך בה עוברים השבים,
אני בוצע חלה בכף חשופה.
השקית נהפכת לסל, לתוכה
אני קולע עיגולים שטרחתי עבורם,
שיהיה להם תכלית ולא ימוסו
כמוני בכיליון.
בואי איתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.