היא אחת מהן.
אחת מהנשים הנודדות
המסתובבות יחפות ובידיהן אוחזות קופסאות קופסאות
של לבבות שבויים.
הן המוכרות את שיקוי האהבה פעם אחר פעם,
במילים מפתות מתפתלות על שפתיים מתוקות,
תלתלים ארוכים כמו מליון צעיפים
ועיניים שגורמות חולשה לעוברים והשבים,
או אולי רק לי.
כהרף עין, כמו מנגינת מנדולינה חורקת במקצת
דמעות מתוקות ניגרות על לחיים מלוכלכות מזעם
כשאני עומדת מוכת הלם
עם חיבוק חזק
וריח דומיננטי
אשר אין להתעלם מהקונטרסט בעובדה
ששני אלמנטים אלו
נטמעו עמוק עמוק בתוכי ובכל זאת
נשבו רחוק עם הרוח,
נותרתי עם מרקמה
המריר- חמצמץ
של האכזבה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.