שמעון עובד / כוויצה |
רחובות ענק, ליחף-כפותי.
לעיני רוחי, למיטב זכרוני,
רחובות רחבים. אפס-נמדדים.
סבבתי ים-שאנזים
אווניוז ובולווארדס
קטנים הם, וודאי.
מענקי ילדותי ו... די!
חזרתי בוגר, חמוש ילדי.
למורשת תירשו,
בעברי תבחשו.
כאן נולדתי, לגן הלכתי.
שם למדתי, פה שיחקתי.
אך הדר נעלם,
נכווצה ערשת.
אייהו הרחוב,
שהותיר חוב?
שהכיל נפחים,
והניע סיפורים?
שם עמוד, הדוגל את חלד-פנסו,
לגזעו גמדנו, לרחבתו הוארנו:
"-מי שלפני,
ומי שאחורי,
...אחת, שתיים, שלוש".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|