[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל הרלב
/
היא

"סימה, אם את לא מספרת, אני באה אלייך ו..."
"רגע, יש לי ממתינה."
"יא זונה, אל תנת..."
"חזרתי, איפה היינו?"
"שאני באה אלייך ועושה לך שעווה בכל הגוף, אם את לא מספרת לי
כל שנייה מהפגישה שלך אתמול."
"טוב, שכנעת אותי. בשעה 20:00 חיכה לי הבחור מתחת לבית. אני
ירדתי, דפקתי הופעה, מה שסיפרתי לך, הג'ינס הנמוך והחזייה
שהופכת אותי לדולי פרטון."
"הבנתי. והוא?"
"נראה חמוד, בגלל זה לא התקשרתי."
"תארתי לעצמי, זונה, תמשיכי."
"נכנסנו אליו למכונית, די שתקנו, בכל זאת פגישה עיוורת. אני
רציתי לדבר אבל הריח במכונית היה כל כך מסריח שפחדתי לנשום,
מזל שהגענו מהר. לעניין - הזמנו בירה, התחלתי לדבר כי הוא היה
בפוזה של המסתורי."
"מסתורי?"
"לא זיין הרבה זמן."
"נו?"
"אז איבד את הביטחון והקו המסתורי מאפשר לו לא לדבר הרבה
ולהראות מעניין."
"מה סיפרת לו?"
"את יודעת, עבודה, בוסים, ועל מיצי."
"מה קשור מיצי? לא יכולת לשאול אם יש לו חברים פנויים ולספר
עליי?"
"אין לו חברים."
"אין בחור בלי חבר'ה אלא אם הוא הומו, הוא הומו?"
"את רוצה לשמוע כן או לא?"
"מממ... כן."
"בבירה השנייה הוא סיפר על עצמו בקצרה."
"מה הוא עושה?"
"משהו בלשכת התעסוקה."
"מה?"
"חותם."
"צחוקים."
"ואז הבטלן מספר שגם הוא אוהב חיות ויש לו כלב, תנחשי איך
קוראים לכלב."
"רמבו."
"לא."
"רוקי."
"לא."
"טוב, תגידי את."
"אלי."
"תני לי להבין. לכלב שלו קוראים אלי, אין לו חברים - משמע
הומו, הוא חותם בלשכה, בקיצור החתן האידיאלי להביא הביתה. אני
מתה לדעת איך זה נגמר."
"חכי, בעשר דקות הבחור הגדיר מחדש את 'צר עולמי כעולם נמלה',
ואני מחוסר ברירה עברתי לשלב השאלון."
"מה שאלת?"
"רגיל: מה הוא מחפש בקשר, אם הייתה לו חברה רצינית, למה הם
נפרדו (זו לא הייתה היא, זה הוא), וגיליתי סופית שהבנאדם ריק
מתוכן."
"ריק ממה?"
"ריק, אין כלום. no שכל, no דאגות!"
"ואת?"
"אני התנדנדתי בין זיון ניחומים על הפרידה מרוני לבין לסמן לך
שתתקשרי ולהציל אותך משריפה."
"מה החלטת?"
"להזמין וויסקי. ובזמן שאני מדברת עם הברמן הוא שלח יד, החרמן,
רצה ללטף כנראה, ובטעות הרס לי את התסרוקת ששעה וחצי מחיי
הקדשתי בשבילה. לפני שאני רוצחת אותו במקום, באה להציל אותך
ולוקחת את הטלפון מהברמן, הלכתי לשירותים להירגע ולהתארגן
מחדש. את מי אני פוגשת בדרך לשירותים?"
"את ריצ'ארד גיר והוא כורע ברך ואומר לך 'תעזבי את הבטלן ההומו
ותתחתני איתי'?"
"אולי תתבגרי?"
"או-קיי, אז את מי?"
"בראד פיט."
"מצחיק, ובכל זאת..."
"דני."
"איזה דני?"
"דני חקירות בע"מ."
"אה, החתיך שהיה מאוהב קשות ורצה הפסקה בשביל לחקור את זה?"
"בדיוק."
"היה לבד?"
"לא."
"איך הוא נראה?"
"עדיין חתיך הורס."
"והיא?"
"סתם."
"הבנתי, כוסית."
"מה עשית?"
"נכנסתי לשירותים, נשמתי עמוק, אספתי את השיער והדיכאון לקוקו
וחזרתי לשותק."
"המשיך לשתוק?"
"כן."
"מה עשית?"
"שאלתי אותו עוד שאלות. עברתי כמו בסרט 'חזרה לעתיד', חשבתי
שאולי שם יהיה לו מה לספר."
"ו..היה מעניין?"
"כן, כמו הסרט."
"מה הוא סיפר?"
"לא יודעת, הסתכלתי על דני ועל הבחורה שאיתו."
"מה הם עשו?"
"התחרמנו קשות עד שבא לי להקיא."
"והקאת?"
"בשירותים במשך 20 דקות ואז החלטתי."
"להזדיין עם דני?"
"הלוואי. לא, עם הברירת מחדל. הזמנו ייגר לעיכול, אני דבש והוא
רגיל. נתתי לו את המבט."
"המבט שאומר 'קח אותי כאן ועכשיו'?"
"לא, המבט של 'תשלם את החשבון ונעשה לך טובה'. הוא הציע
"במקוריות" קפה קר אצלו בדירה וכשירדנו מהכיסאות זיהיתי שהוא
בא עם ג'ינס חדש."
"איך ראית?"
"הוא שכח להוריד את המדבקה מהישבן."
"מה עשית?"
"הורדתי מבלי שישים לב. רק זה חסר לי, שדני יראה אותי עם
אהבל."
"והוא שם לב?"
"מי?"
"האהבל."
"נראה לי, הוא חייך כאילו שליטפתי לו את הישבן בכוונה. יצא
טוב, דני בדיוק הסתכל."
"הגענו אליו לדירה, מסריחה לא פחות מהאוטו, הוא שם מוסיקה."
"רומנטי?"
"כן, לחישה פזיזה, ג'ורג מייקל, רציתי לבכות אבל התאפקתי ואז
הוא נישק אותי בהפתעה."
"למה בהפתעה?"
"כי חשבתי שבכל רגע יכנסו הילדים של השכנים ונעשה מעגל של
סלואו."
"איך היה?"
"הוא ניסה לשבור את השיא של הנשיקה הארוכה ביותר. מזל שהקאתי.
פתאום משום מקום, יותר מהיר מסופרמן, הוא נשאר כבר בתחתונים
ואני עוד לא החלטתי סופית. שאלתי אותו איפה אלי."
"יופי של שאלה."
"נראה אותך אחרי שתי בירות, כוסית וויסקי, ייגר ודני
חקירות..."
"שכחת ג'ורג מייקל."
"שואלת משהו טוב יותר."
"מה הוא ענה?"
"שהוא ישן אצל חבר ויחזור מחר. לא היו לי שאלות נוספות, וחבל,
כי ישר אחרי הזדיינו במשך שעה וחצי."
"נאה."
"לא במיוחד, חצי מהזמן הוא רק הנדס את התנוחות שהייתי בטוחה
שמצלמים אותי לסרט כחול של הקאמה סוטרה."
"ו..."
"קטנטן."
"ו..."
"צר כמו עיפרון, ואם זה לא מספיק, בסוף הוא רצה כל הזמן להודיע
לאמא שלו שהוא גומר. כשנגמר הסיוט, יצא משהו: ירדתי חמישה קילו
והוספתי קו אדום נוסף - לא לצאת עם בחורים שרוצים את אמא שלהם
יותר ממרקו."
"בסדר, נחתם, שתיתם, עישנתם סיגריה, מה הלאה? החזיר אותך
הביתה?"
"לא."
"הזמין לך מונית?"
"הלוואי."
"אז מה?"
"רצה להתחבק כל הלילה."
"איזה חמוד."
"מה עשית?"
"התקשרתי אלייך ולא ענית."
"מצטערת."
"ניסיתי להתעלף וגם הצלחתי, אבל מסתבר שהוא היה חובש בצבא,
בסוף יצא שהתחבקנו כל הלילה. ברקע התנגנו כל שנות ה-80 ברצף.
בניגון החוזר נשברתי, השתחררתי מהלפיתה, נתתי לו נשיקה במצח,
הוצאתי את הדיסק, העברתי לחלון וברחתי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמור לי מי אמך
ואומר לך מי אתה


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/07 23:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל הרלב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה