|
כולם מנסים להגיד לי מה לעשות
כשאני משתנה לי מול העיניים
וכבר לא רואה מה מותר ואיפה
על אתמול אני כבר לא מדברת
אבל זה עדין דוקר לי בצד שמאל ליד הלב.
כשהגשם האפור מתחיל לרדת
אני מנסה להבין לאן ממשיכים ללכת
ולמה אני לא מסוגלת להחליט החלטה
שמזמן נעשתה אני והדפוק הזה
אני הדפוקה ששומעת לאנשים והם
חוזרים ואומרים לי שזה לא כדאי
שאין עכשיו ואין לא ואין כן יש אני. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.