נסתובב מהנקודה בה ישבנו, אחד כלפי השני. בלי לחשוב, בלי לדעת,
נפתח לעצמנו דלת קטנה שתוביל אותנו לאושר לא נודע. ולא נוכל
יותר להסתובב לכיוון ההפוך.

נסתובב עכשיו, מיליון סיבובים סביב עצמנו תוך כדי החזקת ידיים
וחיבוק לוחץ. כמו פעוטות בנעליים חדשות קצת גדולות, המועדים
ליפול לשלולית. והשמש תזרח ותייבש והטיפות ירטיבו ברגליים אבל
אנחנו, נסתובב.

נסתובב עכשיו. בתוך הפה הלשונות מתגלגלות והשפתיים מתכרבלות
אחת בשנייה. והידיים, הידיים גם.

נסתובב כמו בלרינות מאושרות על החוף, בין גרגרים של חול ואבנים
קטנות נפלס את דרכינו לשביל המוביל אל השקיעה, אני ואתה,
בסיבובים.

נשב בקרוסלה בגן ונסתובב. נתחבק ונשבע שלא ניפרד לעולם ואתה
תחזיק לי את היד כמו לנצח.

נסתובב עכשיו. אני ואתה ביחד, כל אחד לבד, נסתובב.
אתה תלך ישר ואני אפסע אחורה, ברוורס אוכל את עצמי בכל צעד
מחדש.
אתה תמשיך הלאה וקצת תשכח. קצת תשכח מאהבה. לא תזכור טעמים של
נשיקות קסומות בחושך, לא תרגיש חיבוק חם לוחץ בחזה, רק תשתוק.

ותסתובב.

בלעדיי.