|
ועכשיו את הולכת רוצה לפתוח דף חדש. רק אתמול היה בסדר חשבתי
שאני ואת. זה כמו חלום או שנדמה האם קולך אליי קורא עוצם
עיניים ונזכר איך כשחייכת הזמן עצר.
איך כשחייכת כל העולם צחק איתך והעולם עוד צוחק לא אליי.
וכשהלכת אני בכיתי, בכיתי כל כך איך אז אותך כך השלכתי מעליי.
עברה שנה שלא שמעתי ממנה אבל המשכתי כן המשכתי לחלום. והדמעות
הן עדיין זולגות על פנים עצובות על פנים אדישות.
מנסה להסתיר אבל יש הוכחות הן עולות וקמות כשכבים האורות.
כשכבים האורות אני נשאר פה לבד בפניה נזכר באותו המבט. |
|
|
-אני ערומקו,
תגיד לי?!
-לא יודייע. אני
לוזייר?
אבא של אפרוח
ורוד בשיחת
חולין עם שמעון
פרס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.