אני קמה שוב בבוקר
שמה מסכה
שאני הולכת לחבוש כל יום
אם עצובה או אם שמחה
זה לא ממש משנה
מה אני באמת מרגישה
החיים הם כמו משחק
וכל יום זה כך נראה
אני רוצה להשתחרר
להביע את עצמי
אבל המציאות סוגרת
איש לא יודע מי אני
לפעמים אני חושבת
איך הכל היה יכול להיות
לו רק הפסקנו לשחק
והתחלנו לחיות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.