מזיל גם דמעה,
אכזרית היא הדממה
איך נפלו גיבורים
אל מלא רחמים.

ולי הוא קורא
בקול רם ועבה,
אך מתוך האדמה
רק הקור עולה.

מתחמם בתקווה היחידה
שלמעלה הוא נמצא,
נח לו לעלמים,
יחד עם אל מלא רחמים.

מלטף אותו בטיפות
והוא שם במעמקי המצולות,
אולי משלם על טעויות
ואולי אל מלא תהיות.

ולי הוא קורא
בקול רם ועבה,
אך מתוך האדמה
רק הקור עולה.

לבסוף מגיע תמיד הסוף,
שמלא בתמימות דעים
אך אל תשכח
יושב לו למעלה אל מלא רחמים.

ואז בצלילים מרגיעים,
עוצם את עינייך
מדמיין עולמות אחרים
ונאהב אותך לעלמי עולמים.

ולי הוא קורא
בקול רם ועבה,
אך מתוך האדמה
רק הקור עולה...