נשמתי קורסת בשממת התהייה -  
האם טעות היא אהבתי
או שמא עצם התהייה היא טעות?!
אילו רק יכולתי
לבחור את תפילת נפשי -
הייתי נושאת עיניי בתחינה
ומבקשת לנוח בחיק האהבה,
להיות החלום המונח בין שרעפי מהותה
ולפקוד אותה ביום ובלילה תוך התממשותה,  
להיות הכוכב האמיתי הזוהר בלבך
לטבוע באמת בעיניך,
לסעור ממגע אחד של כאלף נשיקות
המתפזרות בגופי כאש בשדות,
חודרת לעמקים חשוכים
ומגיעה לגבהים נשגבים,
להיות השכינה השוכנת בלבך
וכאשר אקרא בשמך -  
קרני שמש יעטפו את הרקיע
ונצעד ביחד לקראת האור.


24/03/07