קול צחוק, הלצות, שמחה וחיוכים, מדוע אינם מסביב?
למה נשאר פה החורף הקר ולעד לא יגיע אביב?

איפה אותם שדות מדהימים הפורחים בצבעי הקשת,
מדוע ואיך בעקבות השנים הפכו לאדמה מיואשת?
לאן נעלמו השלגים הלבנים בתוך היופי הטהור?
מדוע נקשרו חיי אנשים במציאות הרעש והכפור?
איך זה ששמש בוהקת עכשיו, אפילו שאין כאן כבר איש?
איך רעיון זה מתיש, מעכשיו, ואיך זה אפשר להכחיש?
מדוע דמיונות מנסים לתאר חוויות שהרסו עולם,
ואיך זה כואב להמון אנשים כמו כמעט זה כואב לכולם?
איך זה ישנן שאלות בלי תשובה, שתמיד מרחפות מעלינו,
ואיך ישארו זוועות במקומן והכל ישאר כאן בינינו.