המרחב עושה בי סימנים,
של אין קץ לבדידות העגומה.
אל תאמר: הפריחי בלונים,
אל פני השמש הקדומה.
אני מביטה בה בחשאי -
גם לה יש כאב ראש בודאי.
אין בי עוד כוח להציג בפניך את השמיים,
הם כה רכים וענוגים,
אך אתה אינך חפץ בהם, מדוע?
לך את סודם, אין הם מגלים.
אל תוככי עצמי, חופשיה אני לנדוד
שם חופשייה אני מאוד.
הבט קדימה אל תוך עיניי
ובודאי תראה שם את שמיי,
את מרחבי הנדודים,
את כל אותם הילדים,
את הפריחות המדהימות
בלי כל אותן המלחמות.
המרחב עושה בי סימנים
בו אני ואתה שטים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.