[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רעש לבן
/
בעיות זהות

לנעה היה שיער קצר ואצבעות ארוכות, רכות כמו תלתלי הפשתן
הגזורים שלה, כמו קצף חם בזויות הפה, והיא תמיד שאלה בחיוך אם
לא קשה לי לראות ככה ולמה אני לא קולעת צמה או לפחות זנב סוס,
ואני תמיד התעצבנתי, רציתי להקיא את זה אבל לא ידעתי איך, אז
רק שתקתי חזק ודחפתי את תאי העצב בחזרה, עמוק לתוך הבטן, ביחד
עם כל חיוכי השמש של נעה שבלעתי. במשך שנה גנבתי לה את החיוכים
כדי להתחמם והיא לא שמה לב. פעם בכלל חשבתי שיש גם תאי שמחה,
ושפשוט איבדתי את שלי.
כתמי אור רקדו בשער של נעה כמו פרפרים קטנים, כמו פיות, אפילו
שהוא היה קצר. ועל הראש שלי היו צלקות וחבלים עבים, חבלים
כבדים עם ריח של אבק שהסתלסלו לי על הגב בצורת נחשים. היא
דיברה על צמות, וחשבתי שדווקא מתאים לי להיות מדוזה, שאני
יכולה להיות עיוורת או אולי אילמת, ואף אחד בכלל לא יבחין
בהבדל.
יום אחד נעה נפרמה לי להמון חתיכות, לחוטים זהובים דקים שנלקחו
מאחד הסוודרים הגדולים שהיא אהבה ללבוש והמולקולות שלה הסתחררו
סביבי כמו גחליליות. מאז לא ראיתי אותה בשלמותה. לפעמים אצבע,
לפעמים נמש או עין כחולה מסנוורת, לפעמים תלתל. לפעמים רק צל
בתוך המון קירות. התחלתי להשתגע, לטפס על כל הקירות הללו כדי
לנסות להוציא אותה משם, לנסות להחזיר אותה אליי, לנסות להחזיר
אותי אליה. הצלחתי רק לצבוע את הידיים בסיד ודם.
אתמול הסתפרתי. ביקשתי הכי קצר שאפשר, וחזרתי הביתה עם קרחת,
וכשהסתכלתי במראה ראיתי גוש קרח וכמה דמעות קפואות. אבל ידעתי
שנעה תחזור, עכשיו כשאני אחרת.
והיום ראיתי אותה שוב, בין המוני אנשים, והרגשתי איך משהו
בתוכי מתחיל לזוז, היא דיברה עם מישהי, בחיוך, ורצתי אליה כמו
רוח. לא הרגשתי מתי האור בלע אותי, ומתי התחלתי לעוף. מתי
הפכתי גם אני לאחד הפרפרים הקטנים האלה, שמרצדים לה בשער ומדי
פעם לוכדים איזו ילדה אבודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ספרתי את כל
האבנים בווילס,
אבל התבלבלתי
איפהשהו באמצע
גלמורגן.




תור, אל הרעם,
ברגע של חולשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/07 23:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רעש לבן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה