מול הרכבות החולפות
ילדה אחת לבדה
כולם אל כיוון אחד
היא אל כיוון משלה.
על רציף הרכבת
עיניים חומות וגלים
היא לבד יושבת
וסופרת כוכבים.
מול שאון הרכבות
לבדה יושבת ילדה
נעטפת בטל וקור
כבר אין איש בתחנה.
לחיים אדומות
על רציף שומם
מלבד הרוחות
הכל סביב דומם.
מול הרכבות החולפות
ילדה אחת לבדה
על מסילה מיותמת
כבר אין איש בתחנה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.