עכשיו אני מרגישה את המושג
"להחליף קלטת בראש"
זה ממש לא פשוט.

הנה אני קמה בבוקר, ונזכרת שאני אחרי  הסערה
וכל החומות הוסרו.

אבל הקלטת בראש קצת מפגרת ומידי פעם ההבזקים חוזרים
הבזקי "קול הרעם מקהיר" (מי שזוכר מששת הימים את השידורים
מקהיר והמערכון של הגשש)
ובכן ההבזקים בוזקים מידי פעם...
ואז במודעות בסיבוב גלגלי המטחנה
אני מסובבת את הגלגלים ומגיעה לקלטת הרצויה.
ברגיעה, בנעימות, בדמיון, לדמיין.
אני בחדר העבודה הדחוס בבנות ובחשמל סטטי
אבל אין כבר כבלים סביבי.
הכל משוחרר, גם אם אני לא רואה את הדלת החוצה
היא קיימת, אני רק צריכה לקום ממקומי, ללכת שמאלה
לעבור בדרך בחיוך את יד הימין, ואת "היועצת" והופ... אני
בפרוזדור.

אני בנעימות בחדר, הבנות מחייכות אלי, הבנות אוהבות אותי.
טוב להן שאני משוחררת, כי זה משחרר את האווירה.
הכבדות שלי נעלמה,
התחלפה לה בקלילות ובצחוק.

אני באה לעבודה בנעימות וברוגע.
כל העולם פתוח לפני,
והאחראית פשוט לא קיימת לגבי.

להחליף קלטת בראש.
הלאה הקלטות הישנות.
הלאה העבר.
להיוולד מחדש.
גילגול חדש בימי חיי העכשויים.

זה הגילגול הרביעי או החמישי
ולמזלי אני זוכרת מה היה בגלגולים הקודמים
חוכמת הניסיון מושרשת בי
לא צריכה לעשות שחזור גלגולים
הכל כאן ועכשיו.

החלפתי עוד קלטת.
קלטת עם מוזיקה וציוצים
קלטת עם צחוק שירה והומור
קלטת של נעימות, של ירוק
של מים חיים ואיוורור נפשי
כתבתי איוורור, ונזכרתי שאין לי חלון
אבל יש לי את חלון נפשי... וזה יותר חשוב.

מאחלת לכולכם קלטות נעימות, בהירות, שימחה ושירה
ואת המנה העיקרית בקלטת שלכם, אתם תוסיפו
כל אחד בדרכו לצרכיו הספציפים
אמן כן יהי רצון.
אוהבת את כולכם.
בנעימות, ורוגע...