צעדו הפרחים הסמויים מהלב
כפי שהאגדות מספרות

אודות פרחים מלאכים
המעניקים צבעים

צבע הדם
היה המבוקש מכולם

הלבן פיגר אחריו מעט

מרבדים בגוון צהוב אחיד
היה צבע אהוב
על הפרחים הארציים
הרכים והנמעכים

צעדו שני פרחים מלאכים
אוחזים צבע יחיד
שבע שנים היו הולכים והוזים
ולא היה בנמצא צמח לגוון
היחיד הנותר שרחש
לא היה חביב ומבוקש

גם לא אותר קש שהסכים
להצבע בסיבים
האמת גם  קוץ לא ניגש
לא התעניין בזה הגוון

הלוך הלכו הפרחים המלאכים
לאתר פרח ריק
לעטר בו לכתר בעליו צבע
אחרון שעוד נותר

צעדו הפרחים המלאכים
אוחזים באמתחתם צבע יחיד

הייתה ילדה שראתה אותם
ימים רבים מתמידים
היא יכלה להעיד  
בשבועה זמנית או קבועה
שהשעה הייתה מאוחרת
והשקיעה גם היא ירדה
מסתגרת במים הגדולים

והם היו עוד סובבים
משכנעים צמחים

פרחים מלאכים צועדים
היא כך סיפרה
מחפשים פרח שקוף
הם היו מוכנים להתפשר על כך
שהצמח אינו עומד עם גבעול זקוף
אבל לצבע הזה לא היה ביקוש

והחיפוש נמשך

צעדו שני פרחים
היו להם כנפיים של מלאכים
כאלה פרחים כמו אחים
שהם שילוב של צמחים פרחים עטורים
בכנפי פרפרים
צבעוניים הנראים
בשדות בכפרים

ראו אותם גם ילדים פרחחים
משדלים צמחים בוכים לשנות מזל
לקבל גוון נוסף אחרון שנותר בסל

והם שוב ושוב נדחים על הסף.

צעדו הפרחים המלאכים
הערב ירד והיה כבר קר
עד גבעות הכורכר

שם עמד צמח מוזר
מנוכר לא אמר דבר
היה לו לוע וסביר היה שידע לדבר
כמו אנשים

עלי הכותרת שלו היו שקופים
היו  האבקנים בו קשובים
גם לחרקים
הוא דיבר עם כל הברואים

שני הפרחים המלאכים ישבו
הם היו עייפים

ראו פרחים צורתם פשוטה
מתהדרים ומשנים דמות וצורה
עטויים בגוונים קלילים
ויפיפים

הם ראו סביונים פשוטים
שנטלו לעצמם את הצבעים
הצהובים

הצרובים מכוחות אלוהים

והם סביונים המוניים

הם ראו גם כלניות ופרג
שנטלו את סמלי ההרג

גם הם היו רבים ובלויים
אבל הם היו בצבע דם אדם
היו להם מספר עלי כותרת
ורגל דורסת ארץ

ישבו שני פרחים מלאכים
על הסלעים הסמוכים
על סף פסלו כל דרך
להציע  לפרח מורכב
ומידבר וקשוב
את אחרון הצבעים

הם קמו לשוב
ללכת לממלכת אחרת
לנדוד חיפושים
אבל הפרח הזה הכיר אותם
מחפושים קדומים
שבאו אליו לפני עידנים.
שהסל שלהם היה מלא צבעים

ששלח אותם מעל פניו לפזר
את כל הצבעים
וכך גזר
שישבו אליו
עם הצבע שנשאר
היחיד שידחו השאר

הייתה שם חיפושית
ושועלית קטנה
שיכלו גם הם להעיד
בתום דו השיח משחו
אותו בצבע היחיד
שעוד נותר
מכל הארסנל
הם שפכו אתו עליו
והשליכו את הסל
עפו מיד

הוא הפך עם השנים פרח יחיד מוכר
ונדיר
הוא צומח בגבעות הכורכר

מהימים שמסביב
בחצרות ובחוצות
היה חול, מדבר, ביצות
וצפרדעים
היודעים לשוחח עם פרחים
וכיצד מדברים בנימוס
לצמחים בלי היסוס
הפרח הזה למד לדבר
בלי כל יחוס מיותר

שיבשו הביצות
החול הפך נדל"ן
והקשב היה עשב לרגליו

שהטבע רובו היה  הרוס
נותרה עוד גבעה אחת
שהאירוס תקופות
בה שרד בצבע העד שנשפך
ןלבסוף הונח
מלוא השכבות

כעומק פחם עטוף
שלא ניחן בו כרוחם של הזמנים
הזמניים
והצבעים ודרך הפרחים האחרים
היו לו פקעות הבוקעות באדמה
מדברות עם מעיינות

היה שם איש שראה אותו
בולע אור מעל מימד הזמן
הוא ידע ללא היסוס
כי בא האביב כתור
לאירוס הנדיר והשחור
עשוי מליבת תעלומת
כוכבים

גבעת האירוסים
שם הפרחים קשובים

מדברים

מוקדש באהבה רבה,.לילדתי הילה, עדיין מאמינה באגדות.
עוד אגדה בדוייה שגמעה בשקיקה

טיול גבעות הכורכר,מישכן האירוסים.