קיבלתי כאפה בלימון.
באותו הרגע דוקא לא כאב לי,
רציתי להחזיר אבל הקמצנות עצרה אותי
יותר נכון עיכבה אותי, אבל עד שסיימתי לחשב
המניאק ברח.
כל מה שקרה, קרה באשמתי ובכוונה תחילה
חיפשתי תרוץ לקצת רחמים עצמיים
הייתי כל כך שקוף שהרחמים הפכו לשנאה
והשנאה לאינפקציה מוגלתית
שהשאירה צלקת רבת משמעות לכל החיים.
גיליתי שעל כל צעד קדימה היה גם צעד אחורה
ולמרות שהמראה קצת סדוקה
אפשר לראות בבהירות שהמרחק בייני לבין עצמי
הולך וגדל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.