זאת שחלמתי,
שבה,
מקשת כפולה,
ברקיע שמיני,
יורדת,
אט-אט,
לסדין מקומט:
"אתה מתאים לי,
ותבטיח,לעד."
"הלילה הזה,
מה נשתנה?"
נשיקה שחורה וקשה,
נותרה לסעודה,
רסיסי-כוס יין
אדום, שבורה,
הפתעה,
בשקית הזהב הקרועה.
בתוך המחר הוורוד לי,
חלום
הנה,קרב, בא, הגיע,
עזב,
לפני עשרים
ועוד שבע
שנה.
21.03.07 חולון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|