[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל אשוח
/
הגניקולוג

נכנסתי לדירתו השקטה ברחוב צדדי. הוא פתח את הדלת ובירך אותי
לשלום, ולאחר מכן הציע לי לשתות וסירבתי בנימוס. סקרתי אותו:
ג'ינס משופשף, חולצת טריקו שחורה וחלוק לבן של רופאים. הוא
הוביל אותי לחדר השינה שלו ושם התיישבתי על הכסא שהורה לי.
ישבתי, רגליי צמודות אחת לשנייה, מוטרדת. הוא פתח תיקיית קרטון
ובתוכה טפסים ושלף עט מכיס החלוק. מעל שולחן הכתיבה הייתה
מנורת קריאה שהייתה האור היחיד בחדר.
"שם, תעודת זהות ותאריך לידה", ביקש ביובש.
נתתי לו את פרטיי המזהים. הוא נשען על הכיסא, למוד ניסיון ועבר
ודאי עשרות אם לא מאות נשים כמוני שבאו אליו לביקור פרטי. הוא
לא התרגש במיוחד, לעומת זאת הלב שלי כמעט נפל לי לחוטיני.
בקול סמכותי ושקט הוא שאל מתי היה לי מחזור אחרון, האם הוא
סדיר, מאיזה גיל קיבלתי מחזור לראשונה והאם אני פעילה מינית.
משם כבר התחילו שאלות חודרניות יותר: "יש לך בן זוג קבוע?
באיזה אמצעי מניעה את משתמשת? מתי עשית בדיקת איידס לאחרונה?"

לבסוף, נגמרה סדרת השאלות המביכות.
"טוב", התרומם ממקומו. הכיסא חרק. "בואי ניגש לבדיקה. מתי פעם
אחרונה עשית בדיקה כללית?"
"לפני שנה וחצי"
"אז נעשה בדיקה כללית וכל מה שדרוש. בואי נבדוק לחץ דם ודופק,
תחילה"
הוא לקח ממגירה סטטוסקופ ומכשיר לבדיקת לחץ דם. מאחר ולבשתי
חולצה בעלת שרוולים קצרים, לא היה צורך להפשיל אותם. התיק
עדיין היה מונח על ברכיי ושמתי לב שפרקי אצבעותיי הלבינו על
ידיותיו. הנחתי אותו על הרצפה והמתנתי לו שיחדיר את הסטטוסקופ
מתחת לחולצתי. הוא עשה זאת ואז ומישש את איזור החזה עד שמצא את
הדופק. הדוקטור הביט על השעון וספר, וכשסיים הוציא ממני את
הסטטוסקופ. נשמתי לרווחה, הוא היה קר מאוד. הוא רשם את המספרים
על הטופס.
"כמה זה יצא?"
"נורמאלי", פטר אותי בתשובה לקונית. "עכשיו תורידי בבקשה חולצה
וחזייה".

הוא סידר את המסמכים וגרם לי לחוש מעט יותר בנוח על כך שלא
התבונן בי מתפשטת. החולצה והחזייה הונחו על המיטה. עמדתי
בצייתנות וחיכיתי שיסיים. הוא ניגש אליי ועמד ממש קרוב, יכולתי
להרגיש את בית החזה שלי עולה ויורד במהירות. הוא התבונן בשדיי
ואז הורה לי: "הרימי את שתי ידייך למעלה". הוא נגע בבתי השחי
שלי ומישש, מחפש אחר גושים כלשהם. "תתכופפי. תעמדי
בפרופיל...". ביצעתי את הנחיותיו בקפדנות. הוא תפס את השד
הימני שלי והחל למשש. תחילה במקצוענות ואז שמתי לב שידיו
מתחילות למשש אותי במגע שחורג ממגע מקצועי. הרהרתי אם זו רק
הרגשה סובייקטיבית שלי. אצבעותיו החלו לבצע מעגלים בעזרת שתי
אצבעות צמודות על שדי, עד שהגיעו לפטמה. הוא ליטף אותה ואז צבט
פתאום.
"איי! מה זה אמור להיות?"
"ששש...", אמר, ואפילו לא הביט אל עיניי כשדיבר. הוא עבר לשני
וגם אותו מישש, לחץ, הרים, שיחק, בחן. זה הפך ממוזר למענג.
הזדעזעתי מעצמי...
"בסדר גמור. עכשיו תתפשטי לגמרי. קחי", זרק לי סדין לבן.

התפשטתי לגמרי והנחתי בצד את המכנסיים והתחתונים, נשארתי
בכפכפים בלבד.
התיישבתי על המיטה וכיסיתי את פלג גופי העליון בסדין לשם
צניעות שנראתה לי מעושה ומזויפת. הוא גרר אחריו שרפרף קטן, שם
על ידו הימנית כפפת לייטקס ובידו השנייה אחז פנס ושפופרת של
נוזל סיכה. הוא פישק את רגליי לרווחה והורה לי לשכב לאחור. הוא
התבונן בכוס החשוף שלי ובחן אותו במשך דקות ארוכות בלי לומר
מילה. הוא כיוון את הפנס אליו, גרם לי להיראות כמו כוס ולא כמו
אישה. הפעולה שהייתה אמורה לשמור על צניעותי - השפילה אותי
במובן מסוים. הוא מרח חומר סיכה על האצבעות שלו ודחף מיד שתי
אצבעות.
"איי"
"מה איי? שקט", נבח עליי.
בלעתי בשתיקה את העלבון.
שתי אצבעותיו נעו בתוכי, יד אחת מונחת על הבטן והוא מישש את
הנרתיק, הרחם והשחלות. התבוננתי בתקרה וחיכיתי שהבדיקה
החודרנית תיפסק, אבל היא רק התחילה...
הוא קם והוציא ספקולום פלסטיק שקוף חד-פעמי ומרח אותו בנוזל
סיכה. הוא חזר אל בין רגליי, מפשק אותן בחוזקה. למדתי כבר לא
להיאנח מכאב לידו.
החדיר אותו בחוסר התחשבות, זעתי באי נוחות. הוא פתח אותו בתוכי
בפישוק רחב. נשכתי את שפתי התחתונה. הוא הציץ, בדק הפרשות,
מלמל לעצמו.

"את נראית לי בריאה. לא רואה דלקות או פטריות כלשהן. יש עוד
בעיות שאני צריך לדעת עליהן?"
התרוממתי והתיישבתי, כיסיתי את שדיי בסדין ביד אחת ובשנייה
תמכתי במיטה.
"אני אה... מתקשה ל..."
"דברי כבר, אין לי את כל היום בשבילך", אמר בקוצר רוח.
"מתקשה להרטיב ומתקשה לגמור"
גבה אחת שלו התרוממה. "זה לא התחום שלי. את צריכה לפנות
לסקסולוג"
"הייתי אצל סקסולוג", אזרתי אומץ לדבר באופן פתוח. "הוא אמר
שאני צריכה לשלול קודם בעיות פיזיולוגיות"
"הצלחת לגמור עד עכשיו?"
"כן"
"אז אין לך בעיה. תודה רבה, שלום".
לא הייתי מוכנה לוותר. "אבל עכשיו יש לי בעיה וחשבתי...
אולי... וגם הרטיבות... אני מתייבשת מהר - אם בכלל מצליחה
להיות רטובה. אולי תבדוק בכל זאת?", שאלתי בחשש.
הוא שתק לרגע ובחן אותי. "את יודעת, את אישה יפה..."
הופתעתי ונאלמתי דום. "תודה... אני מניחה".
"בואי ננסה לבדוק", חייך חיוך ממזרי.

בבת אחת שם את כפת ידו על בטני והדף אותי לאחור, כך שנשכבתי
מחדש. הוא הזיז את השרפרף עליו ישב וכרע על ברכיו. הרגשתי את
אצבעותיו נדחפות לתוכי ומתחילות לנבור. הוציא, שימן את אחת
האצבעות והתחיל ללטף את הרקטום.
"מה אתה עושה?!", קראתי בפליאה.
"בודק לך את הרקטום לשלול גושים ומחלות", השיב בפשטות.
אצבע אחת החליקה פנימה. גנחתי בלי שליטה. עיסה לי את הבפנים,
הוציא אותה והכניס אצבע נוספת. שוב גניחה בלתי נשלטת. הוא הפך
עדין פתאום. שתי אצבעות נוספות החליקו לנרתיק שלי והוא מישש את
המחיצה העדינה בין הנרתיק לרקטום. זה היה מדהים...
"אני דווקא רואה שאין לך בעיה להרטיב", אמר ושלף את ידו פתאום
בבת אחת. זה כאב.
פתאום הוציא את הכפפה ודחף שלוש אצבעות בכוח לתוך הנרתיק שלי.
גנחתי בחוזקה מעוצמת ההפתעה. הוא התחיל לבצע תנועות חדירה
מהירות. זה לא היה נראה לי מקצועי במיוחד, ובכל זאת שתקתי.
פמפם במהירות, בכוח. הוציא, הוסיף נוזל סיכה והמשיך לזיין אותי
עם האצבעות העבות שלו... גניחות ההנאה שלי לא איחרו להגיע...

ופתאום לשון רטובה ורכה על הדגדגן שלי... רציתי למות.
"אני בודק את ההפרשות שלך: טעם וריח", אמר וחזר לליקוקים
איטיים, עדינים, מהסוג שגורם לך לרצות לחיות ולמות בו בעת...
התחיל ללקק במהירות גוברת, הפעיל לחץ. ארבע אצבעות כבר נכנסו
לתוכי... אלוהים, האם הוא מתכוון לעשות לי פיסטינג? אני לא
אעמוד בזה, חשבתי. האגן שלי התפתל, אך הוא לא נתן לי לזוז
והפעיל לחץ חזק על האגן.
"אוי, פאק, פאק...", התחלתי לצרוח, הוא הכריח אותי לגמור, פשוט
ככה. עשרים דקות של לשון ואצבעות שכפו עליי אורגזמה ארוכה
וכיווצים חזקים על האצבעות שלו בצורה כזאת שהרגשתי טוב מאוד כל
אצבע שלו בנפרד ויחד...
הוא הוציא את האצבעות והלשון בבת אחת.
התנשמתי במהירות.
"בעיה לגמור, אה? את יודעת במקרה מה קורה למי שמוסר מידע רפואי
כוזב?"
"לא...", אמרתי בחשש, בקושי הרמתי את הראש מהמיטה.
הוא חייך אליי בחיוך שטני. "בואי נראה אם האורגזמה שלך הייתה
חד פעמית" ומיד דחף לי שוב שלוש אצבעות.
"לא, בבקשה לא... אני נורא רגישה עכשיו... כואב, אני לא
מסוגלת"
"מצטער, אני חייב לבדוק אם זה היה חד פעמי", ומיד הכניס אותי
למסע מעורב של ייסורים ועונג עילאיים. הייתי רגישה נורא וכאב
לי, רציתי לברוח, אבל הוא לא נתן לי...
האורגזמה לא איחרה להגיע והפעם כל הגוף שלי רטט, זרמים של כאב
ועונג השתלחו בכל גופי...
הוא יצא ממני ואמר:"עכשיו בואי נבדוק לך את הגרון"
"גרון? מה הקשר?!" הייתי מבולבלת, מותשת וללא שום יכולת
להתנגד.
שמעתי חגורה נפתחת, מכנסיים נופלים. "זה חוקי בכלל, כל העסק
הזה?", שאלתי.
"סתמי", אמר ומשך אותי חזק בשערות, עד שהתיישבתי על המיטה.
הוא עמד מולי ואמר לי: "תפתחי פה גדול, אני עומד לבדוק לך את
השקדים".
סירבתי לפתוח, אז הוא לחץ לי על נקודות החיבור של הלסת כמו
שפותחים לכלבים כשרוצים לדחוף להם תרופה מגעילה לפה.
הפה נפתח אוטומטית והוא דחף לתוכו את הזין שלו. "צריך לבדוק
כמו שצריך...", מלמל.
האצבעות שלו תפסו לי חזק את האוזניים, הוא נכנס עמוק עד שאני
כמעט הקאתי. פנימה, החוצה, פנימה החוצה...
כמו שהוא זיין אותי עם האצבעות מקודם, כך הוא זיין לי את הפה
עם הזין: חזק ואגרסיבי. מי בכלל נתן לו רישיון??
שמעתי אותו מתנשף, רציתי להוציא את הפה שלי ולומר לו שאני לא
מוכנה שיגמור לי בפה, אבל לא הייתה לי בכלל הזדמנות לפתוח את
הפה, כי הוא החזיק לי חזק באוזניים ואחר כך בעורף, מקבע אותי
אליו...

פתאום הפסיק, ניגש למגירה בשולחן שלו, הוציא קונדום, קרע את
העטיפה והלביש אותו. שוב דחף אותי בבטן לאחור, כך שנשכבתי.
רגליים מפושקות חזק.
"אני לא בדקתי טוב את עומק הנרתיק שלך", אמר. "בואי נבדוק את
צוואר הרחם, נראה אם אני מסוגל להגיע..."
הוא ציין כאילו לשתף אותי בלבטיו ה"מקצועיים", אך היה ברור
ונגלה לעין שהוא סתם מודיע לי. הוא ניסה להגיע, ועוד איך...
ועל הדרך, בזמן הפמפומים בדק אם גם לו אין בעיה להגיע
לאורגזמה, ולאחר עשרים וחמש דקות של פמפומים הבנתי שלא....

הוא קם ממני ואמר: "הכול בסדר, את יכולה להתלבש ואת הכסף עבור
הביקור את מוזמנת להשאיר לי על המכתבה..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ברלין לא תחולק
עוד!

ביבי מבין את
הכאב הגרמני


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/07 22:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל אשוח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה