במערבולת הזיכרון
דרך זרמי החשיבה,
אפשר לגעת לנסות לחדור,
אל אותו מקום חשוך ועצוב,
לניצנים של כל טוב,

במערבולת הזיכרון אפשר להיחשף
לצלול למטה אל קרקעית ההוויה,
המוקפת חומות של ביטחון וניצבים חסונים,
פן יחדור האור,

כן אפשר להיחשף ולצלול,
כדי שתהיה אלומת אור,
שתראה את הדרך המפחידה המאיימת -
שבתוכנו קיימת,

ואז אולי המערבולת תשכח,
זה כבר לא יהיה מפחיד כל-כך,
הדברים יתבהרו פתאום יהיה אור,
מקרני שמש מלטפות של אמצע היום,

ואתה אל העולם בחיוך תביט,
תחשוב על הדרך הפתלתלה והארוכה,
שהפכה בהירה וישרה.