(15/4/2002, ג' באייר, תשס"ב) לאחר שינויים ושיפורים
הלילה מאיר את הבוקר
באור נסתר ומסתורי
היושבים בספסל הציבורי
חבוקים בחיוך ילדותי, ואולי,
אם תרצו - נערי -
יוכלו לראותו,
לצפות בו באפלה,
מהחלון המשקיף לגן הם
כה רחוקים,
כה קרובים, בידיהם אחוזים
ובנרות האהבה
שהציתו את אש
הלהבה
שבלבבם.
הלילה מאיר את החושך,
וכשעולה הבוקר והשחר עמו -
שרידים לא נותרים מן האור החשך,
המואר
ואפילו שמו
נמחק עם עלות השמש.
הלילה הבא ימשיך
ויימשך
לילה ולילה, עד
אין קץ, עד אין
סוד, סוף כל הדורות, סוף
כל האורות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.