יוצאת מדעתי מזמן אני סגורה כאן
הגיע זמן לצאת מהדירה
שתי מדרגות אני בתוך האוטו
עולה על אילון אין דרך חזרה

צריך לבחור איזו פניה לקחת
צריך לפנות לאיזו ירידה
כל רגע בדרכים צופן קצת פחד
כל רגע מתבקשת איזו החלטה

נסחפת בלי משים אל תוך מחלף חולף
נראה איפה נצא אולי בסוף נגיע
אבל אין סוף הוא רק הולך ומסתעף
לאן שנסתכל זה לא נראה מבטיח

בשלב הזה כבר מאוחר לסגת
אז אין ברירה צריך להתקדם
בארבעים קמ"ש אני נוהגת
זורמת עם כולם כל כך משעמם

מעבר למחלף הכביש מושך קדימה אין לי מטרה

עומדת באדום בצומת מרומזר
למה הם לא זזים הסבלנות פוקעת
הטור שלידי הרבה יותר קצר
התחלתי לצפצף כמו איזה משוגעת

או סוף סוף הירוק ושוב עולים הטורים
נעים לי להרגיש את האוטו בתנועה
עכשיו פניתי שמאלה וזה לא כל כך ברור
אם החלטתי נכון או שוב אני טועה

הנוף שלצדי נראה מוכר
הדרך מעלה בי שמץ של בחילה
שעות אני סובבת באותה כיכר
במסלול שאין לו סוף ואין לו התחלה

מעבר לכיכר הכביש מושך קדימה המהירות הולכת ועולה

הרדיו מנגן השמש  בעיניים
רטט המנוע מרעיד ומערסל
ימים אני נוסעת אולי רק שעתים
איבדתי את הספירה לעזאזל

ואיך יוצאים מכאן אני טיפה מודאגת
הגוף כבר התעייף נמאס לי כבר לנהוג
שמישהו ייקח ממני את ההגה
שמשהו ירפה שהסינוור יימוג

קמעה קמעה אני עוצמת את עיני
חיוך קטן עולה על השפתיים
יצאתי לטייל עם רישיון על תנאי
הנה הסוף קרב אשן מעט בינתיים

מעבר לחלום הכביש מושך קדימה