בניתי מגדל וראשו בשמיים
מרחף אל בינות עננים
לא יכלו לו רוח אש ומים
אך התחזק הוא ברבות השנים

ובתוך המגדל מדרגות בו עולות
יביאוני אל פסגת העולם
ואין כח ואין בנמצא מחלות
שיורידוני מראש הסולם

וכך שנים במרומי המגדל אני דר
צופה על החלד ממעל
חוט חיי במבנה זה נשזר
טבוע בי בכל צעד ושעל

וביום בו הוסחה דעתי בעת באמת נדירה
הגיח גולית-ענק אימתני
במחי יד אחת אדירה
שבר המגדל - מחק עולמי

ואין מגדלים, ואין מבט משמים
בצריף שדוף אני כעת נמצא
ואיש אינו מישיר מבטו פעמיים
לעבר אדם כה פשוט - ממוצע

כי רק בהיותנו אי שם במרומים
יקודו - ישתחוו בפנינו אפיים
וביום בו נמעד ונהיה עירומים
לא נזכה למחיאותיהם של כפיים.

כי זה מנהגו של עולם משכבר הימים
אתה ערכי בעליונים-ואפסי בתחתונים.


17/3/2007