המרחב הפתוח, האוויר הצלול
הרוח נושבת דרך עורי.
נשימות עמוקות מכניסות לי חמצן,
מרגוע, שלווה ותקווה.
בני אדם שזרים לי
מדברים אליי דרך העיניים,
מלמדים אותי על תרבות,
היסטוריה וקבלה.
מדבריות ירוקות, כבשים תוהים
בהמות מלחכות עשבים.
התהום הפעור, המזמין.
והשמיים
שעליהם נאמר כבר הכל.
הנהר הזורם, מפתה עד חיוך
ותמיד יודע הכל בשבילי.
הוא מפשיט אותי וקורא לי לבוא
ולהיות מאושרת. ושקטה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.