|
יום רודף יום
אדם לא נעשה צעיר יותר
יום אחד הוא זקן
יום אחד הוא לא זוכר
איך היה אפרוח
עם השמש הזורחת החמה
כל תפארת הטבע
שעוטפת ברוח חמה
איך אתמול הוא שיחק מונופול
וטבל בחצר בליקוי אור ירח
וברגליהן החלקות של הבנות
האם יש עבר, הווה, עתיד
או שלא נשאר כלום
בשפתיים הקמוצות האילמות
שפתיי זמן רקובות וקמוטות
כי לא נשאר כוח ומנוחה היא עצלות
כי המשחק הפך עייף והחוקים שחוקים
(כמו מרצפת חרושת סוליות)
כשנגמרות המילים
והאהבה
מחכה שיזכרו בה
תבוא יחפה בכותונת
עטופה בעצב והססנות
כי זה
זה מה שנשאר
תבואי אליי רכה ונאהבת
ואצמיד את פניי אל ירכייך הקרות |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.