[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תקתוקי השעון בזווית של האוזן,
היו שם לרמוז לי שאין זה נצחי,
שעות אחרונות של חיבה גוססת,
חיבוק אחרון של חסד זמני.

מחוג שחלף על ספרה מיושנת,
שבה את הרגע לאט בעבר,
רגשות אחרונים של קרבה מתרחקת,
ליטוף אחרון של חסד נותר.

דקות אחרונות שנותרו לי בחדר,
מנעו את שנתי כרומזות על כיוון,
"חבקני, נשקני", בבכי ביקשתי,
רגע אחרון של חסד מתון.


חסד מתון, מתקתק אך מריר,
את הידוע מראש מנסה להסתיר,
שעון על הקיר,
נסה לרמות, לקנות בשבילי עוד כמה שניות,
מרגע שלא נמכר בחנויות,
חפש חניות, הנחות, אתנחתות.
אך המחוגים מתעקשים לרוץ למחר,
שמעולם לא נראה כה לא מפתה, לא מזמין,
לא מכיר בי, כצלע במבנה של בחיבה,
וחיש נולדת, ישות בודדת,
נסגרת דלת, נופלת דמעה.


שעון מעורר שצעק את הבוקר,
הוביל את הדרך לשדות היאוש,
אין לי דבר עוד מלבד אותו רגע,
רגע מנוח של חסד נטוש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי שגומרים
לדבר הקול שלנו
ממשיך במרחב.
המילים מתבלגנות
והופכות להמיית
הגלים, לקול
הרוח, לרשרוש
העצים...
אם נפסיק לדבר,
העולם ישתוק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/07 1:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומר גרשנמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה