אני מקדישה לך את השיר הבא
אני מקדישה לך,
האחת והיחידה.
זו שליבי מחסיר פעימה כשמזכירים את שמה.
לזו שהפריחה את השממה אצלי.
זו שהעירה את הפרפרים בקרבי.  
הבאת לי שמחה ואושר,
נתת לי אוויר לנשימה,
נתת לי את כל כולך, ולא ביקשת תמורה.  
ואני חקרתי אותך מכף רגל ועד ראש,
וגיליתי את  כל נפלאותייך,
ופצחתי את כל סודותייך,
ועם זאת  תמיד נשארת קסומה ומסתורית בעיניי.
האמנתי שלעולם לא אעזבך,
הרגשתי בגן עדן כשהלכת לצידי,
ראשי הסתחרר כל פעם שראיתי את יופיך או הרחתי את בושמך,
תמיד האמנתי ששום דבר לא יפריד ביננו.
יום אחד, משהו השתנה,
פתאום התחלתי להרגיש זרה לידך,
פתאום כל פעם שהתקרבתי אלייך הרגשתי מחנק,
הפכת מנוכרת, זרה ורחוקה ממני .
ועכשיו  הרגשתי הכי בודדה בעולם לצידך.
ואז הופיעו מחשבות על עזיבה.
התחלתי להתרחק ממך,
מצאתי את עצמי נוסעת לאחרות,
מרחיקה מחשבות על החזרה אליך,
ואת יודעת על הבגידות שלי.
וזה כואב לך, כי כבר פגעו בך בעבר,
נפצעת  בעבר,
וכבר שברו את ליבך יותר מפעם אחת.
אני בוכה מהמחשבה על עזיבה,
מהמחשבה שאני לא אתעורר ליופיך או לקולך,
מהמחשבה שאני לא אצעד בגינתך.
אבל הלב שלי כבד,
נשמתי חסרת מנוחה,
המחשבות שלי מבולבלות.
ולידך מרגישה שאני מאבדת את עצמי,
מרגישה שאני צריכה חופש,
מהזיכרונות הרעים,
והטובים,
מהאנשים הסובבים אותי ואותך,
ובעיקר מהסערה שבקרבי.
והלב קורא לי  לראות נופים אחרים,
ולשמוע צלילים חדשים.
רוצה רק שתזכרי שאת היפה מכולן,
שליבי שייך לך  כי את אהבתי הגדולה -  ירושלים שלי.