ג. א. טלי / ייאמן |
עודי חולם לגזרים
עודי, נודף אל האדמה
דומה מדי.
רוחי משרטט לו נפש
ואבן נגולה
דומה מדי.
עודי הנופל
עודי הלבן בסוגר
מדי.
רוחי, אינו חדל
שניתן לי
שונה.
שונה, ובלבד שאהיה עתה, עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|