[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בלי מילה מיותרת.
איך אני אוהבת לשמוע סלסה וצ'יל אאוט ובלוז וג'אז.
זה מעורר את החלק היצירתי שלי במוח, לכתוב, לצייר, לשיר,
לרקוד, לנגן, לחשוב, לדבר, לאהוב, לאכול, להזדיין, לסדר את כל
מה שלא מסודר באותה שנייה, לקרוא, לשתות, לשחות, לרוץ, לקפוץ,
לצחוק, לחייך... ועוד כל כך הרבה.
זה פשוט עושה לי טוב.
בא לי לעשות לך כל כך הרבה דברים.
להזדיין אתך עד אור הבוקר, לבשל לך, להדליק נרות, להפשיט אותך,
לשיר לך שירי אהבה רומנטיים, לעשות אתך את הדברים הכי נועזים
שאתה מסוגל להעלות במחשבותיך השובבות, דברים שראית בסרטים
ישנים, דברים משוגעים, פורצי גבולות, שנעשו בלי דפיקת
חשבונות...
אוף, יש כל כך הרבה דברים שעוד בא לי לעשות.
זה נשמע כאילו אני הולכת למות או משהו או שיש לי שיגעון גדלות.
(יכול להיות, בעצם),
אבל כל כך הרבה דברים שאני לא יודעת, למרבה הצער, אם אספיק
בחיי.
החיים עוברים יחסית מהר וכל דקה וכל שנייה חשובות ויש כל כך
הרבה דברים להספיק...
אני רוצה ללבוש שמלה שחורה עם עקבים גבוהים, להחזיק כוס יין
מזכוכית מבריקה, להיות הכי יפה עד אשר דמעות יזלגו מעיניך
הבורקות ולא תוכל לפצות פיך.
ואתה - בחליפה שחורה מהודרת, עם צווארון צחור מבצבץ ושיער
מבריק, נוקש בכוסי תוך לחישת "לחיינו" בקול מחוספס סקסי, לוגם,
נושק לשפתיי הרטובות-אדמדמות מהיין האדום.
ורוקד אתי, ורוקד אתי, וככל שאנחנו רוקדים יותר ויותר - כך
אנחנו מתמכרים יותר להרגשה ולא מסוגלים להפסיק, ומשום מה זה כך
כבר כמה שעות טובות, אבל רגלינו כמו מתביישות להתלונן, אינן
מעזות לכאוב ועושות את המצווה עליהן בלי מילה מיותרת.
וכולם בוהים בנו, מהופנטים, נכנסים לתוך עולמנו, וכל שאנו
רואים זה אורות וצבעים מרוחים, תוך שאתה מסובב אותי וראשי
מופנה לכיוון הרצפה המבריקה ואני רואה עוד הרבה זוגות עקבים
שחורים ואז - בחזרה למעלה - אני רואה אותך משרבב אליי חיוך
שובבי.
ולאחר מכן, אחרי שכבר שקענו בשיכרוננו, מרוחים אחד על השני
באיזה חדר עם מיטה קפיצית, אתה מוריד ממני אט אט את השמלה
השחורה שלי ואני פורמת כפתורך בהתרגשות.
ושנינו עומדים להתפוצץ.
שיכורים, שכובים על המיטה הקפיצית המפוארת הזאת, לא מסוגלים
לדבר, בקושי מצליחים להפשיט אחד את השני וכל כך חם לנו עד
שמתחילים להזיע.
תשוקה נוזלת מפנינו ומין התרגשות מטורפת כזאת שעוד לא הכרנו
לפני.
והמוסיקה הבוקעת מבחוץ תורמת גם היא לאווירה.
ורק אנחנו שם.
עושים אהבה.
כאילו הכל נכחד. כאילו כלום לא קיים. רק אנחנו שם. בהשפעת
אלכוהול. שורטים אחד את השני, מתלקקים, מתנשקים, מתגפפים בלהט,
לא יכולים לעצור, מכורים להנאה, שיכורים מאהבה וכל מילה נוספת-
מיותרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חתול?

זה קינקי מדי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/07 10:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל מלכה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה