ואת, את אחרת
עינייך נבדלות מכולן
הן מספרות סיפור
קצת עצוב, קצת אחר.
סיפור שגדול עליי ועליך יחד
דוחק אותך אל הפינה
אבל אני כאן, להחזיר אותך לעצמך
עם אותם כאבים ורוחות שרודפים אותי
ומסגירים אותי
אני יוצאת עם לב מלא אהבה, וקמצוץ אושר
להחזיר אותך לעצמך
לחזיר אותך אליי.
ואני יוצאת אליך, עם עיניים קצת יותר עצובות
צחוק קצת יותר מאולץ, בתקווה שזה יבוא מעצמו
יום אחד.
ואני עוטפת הכל במילים גדולות
גדולות מלהכיל משמעות כלשהי
אבל הן אמיתיות, כל כך אמיתיות
שזה צורב בבשר
ואולי יום אחד תראי את הצלקות שזה השאיר
ותזכרי בהכל, לא בנפילה
אלא בתקומה.
למרות שהיא אפילו לא נראית באופק כרגע
היא שם. ואיתה גם אני.
לא מחכה לך בקצה,
אני פה להוביל אותך אליו.