מילים, שירה וקולות: רחלי וולשטיין
לחן, פסנתר, קולות: נעם גלפרין
גיטרות: יאיר ספירא
בס: יונית שפיגלמן

בשעה טובה, הנה עוד סנונית מבית היוצר הפורה והפורח של רחלי
ונעם, השיר היה אמור לעלות מזמן, אך בגלל פרפקציוניזם חסר
גבולות, נדחה עד עכשיו ומועלה לא באיכות הכי טובה שיכל... אבל,
אין מה לעשות, לומדים מטעויות והרוב לטובה

תהנו

את זכרון היותך אכסה בדמעות
על כי באת אלי ועזבת לתעות
על ימי החמלה שעטפו את גופי
אתרפק מכורה אל שברי נגיעות

את היופי החם שהבאת אלי
בי אנצור לעולם עד יכלוני ימיי
והקסם הרך בו כישפת נפשי
יישאר בתוכי כניגון חרישי

רסיסים של כאב
הם חותכים בבשרי הצורב
מישירה מבטי אל הקור
(ויודעת)
אתה בוודאי לא תחזור
אתה בוודאי לא תחזור

ומגע המתיקות לא אתן שיכלה
ופשטות זכרון בלילות תתגלה
בלטיפת געגוע אשוב אל דמותך
יחפה מתחושות שהיו אז שלך

רסיסים של כאב...

ולרגע אחד אתבונן בכמיהה
אל היופי החם שנתנה השעה
ואשוב לבקש את הזמן שאינו יותר
אהבה רחוקה, מתוקה ותועה...

את זכרון היותך אכסה בדמעות...

רסיסים של כאב...