להיות בהיריון זה לא עניין של מה בכך. ואני עוד לבד. הבת זונה
שעשתה לי את זה ברחה. אמרה שהיא לא אוהבת שמנים. וניסיתי
להסביר לה - אני אוכל בשביל שניים עכשיו! עיקר ההתעסקות
בהיריון היא לשמור על קשר יציב עם התינוק שלך. חשוב מאוד
שהתינוק שלך לא יהיה עצבני, אם התינוק עצבני - הוא עלול לבעוט
לך בביצים. מישהי אמרה לי שמאוד מוזר שזו מנטליות של ילדים
קטנים. שאלתי אותה אם היא מתכוונת אליי או לתינוק, היא לא ידעה
לענות. חשוב מאוד לדבר אל התינוק עוד כשהוא בבטן. אני לדוגמא
מעביר לו הרצאות בכל יום בנושאים: ביום, כשאבא לא בבית,
מרעישים - בלילה ישנים, המוצץ הוא חברך - כבדהו וחשדהו, ובנושא
החשוב מכל - אבא לא יחליף לך טיטול, תעשה בסיר או אל תעשה
בכלל. דבר חשוב נוסף הוא תזונה נכונה. הכרחי לשמור על זרימת
אלכוהול קבועה לעובר. באופן כללי חשוב לזכור - אתה לא רק אוכל
בשביל שניים, אתה גם שותה בשביל שניים. אם התינוק לא יצא שיכור
מספיק, הוא ישים לב כמה אבא שלו טיפש. בכלל, יותר מדי ילדים
בעולם שמים לב כמה אבא שלהם טיפש, ומה זה מביא להם? הם
מבולבלים כל הילדות שלהם, מקבלים חסכים נוראיים על כל מיני
שטויות שלאף אחד לא אכפת מהן באמת, בסופו של דבר בורחים מהבית,
ומרוב בלגאן נכנסים להיריון בגיל 23. תראו כמה סבל היה ניתן
לפתור בעולם אם היו מכניסים וודקה לסל התרופות או לסל מצרכי
היסוד. לפעמים נדמה לי שמי שקובע את הדברים האלה הגיע מילדות
מוזרה מאוד. יש סיכוי אפילו שאבא שלו לא הניק אותו כשהיה קטן.
אבא שלי לא הניק אותי כשהייתי קטן, אני אזכור לו את זה תמיד
לטובה. בכלל ההורים שלי נתנו לי יחס חם - יש לי עדיין צלקות
מהתנור. ועכשיו, בגלל החרא שאכלתי מאבא שלי, אני לא מסוגל
להניק את התינוק שלי בכלל. כן. הציצי שלי לא גדול מספיק. אז
עכשיו גם התינוק שלי יצא דפוק כמוני ויעשה פיפי במיטה עד גיל
15. ואני עוד אב חד הורי, אז לא תהיה לו דמות אם, שלא לדבר על
דמות אב! הייתי מביא אותו להורים שלי, אבל כל פעם שאני בא לבקר
אבא שלי מסתכל על התנור ומחייך. ועם כל האלימות בבית הספר
ובעיית האלכוהוליזם שהוא הולך לפתח בגיל צעיר ואני לא מרוויח
כל כך טוב ו...
אוף! הוא בועט.
אתה יודע מה, בסדר גמור. אבל אחרי שאתה יוצא החוצה אל תבוא
אליי לבקש טובות!
חרא קטן.