New Stage - Go To Main Page

נועה רובי
/
ריאות

וכשהוא הגיע כבר הייתי ערומה
הכל היה על השולחן. מוכן.
הוא ניגש אליו, ובחר לקחת דווקא את המעיים שלי.
הוא הרים אותם, אחר כך הסתכל עלי.
וחייך.
כאילו ידע שלעולם לא יתפקדו טוב כמו פעם.
כי אני לא אוכל לעכל דבר יותר לעולם.
לא אותו, וכנראה גם לא את הרוח.
אז הוא הכניס את המעיים שלי לכיס.

אחר כך הוא בחר ברחם.
ממילא הוא ידע שהוא יהיה שלו תמיד.
כל מי שיצא משם,
אם בכלל -
כוון אליו.
שלו.

הוא בחר לקחת עוד כמה דברים,
חלקם די מוזרים ותמוהים.
הוא לקח את הורידים, את הסחוס,
את הכליות, את הכבד.
אבל הכי קשה לי שהוא לקח את הריאות.

כי מאז אני לא מצליחה לנשום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/3/07 3:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה רובי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה